מבחר משירי המשורר אמיר גלבֹּע, זוכה פרס ברנר 1970, שראשיתם טבועה בחותם אובדן משפחתו בשואה ולחימתו במלחמת העולם השנייה, והמשכם - בכמיהה אל הטמיר והנעלם.
באחת מרשימות העיתונות פרי עטה כתבה עמליה כהנא-כרמון, שאילו ביתה יישרף, היא תבקש להציל מן האש את התנ"ך ואת ספר שיריו של גלבע. וגלבֹּע עצמו כתב, בשיר החותם את המבחר:
אָדָם בֶּאֱמֶת אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְסֵפֶר אֶחָד בְּחַיָּיו
כַּאֲשֶׁר כָּל חַיָּיו נִקְבָּצִים לְעֵינָיו בַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ לְעֵינָיו
כַּאֲשֶׁר הוּא קוֹרֵא בּוֹ דַּף אַחַר דַּף וְרוֹאֶה לְעֵינָיו
אֵיךְ יוֹם אַחַר יוֹם רָדַף כְּמוֹ דַּף אַחַר דַּף
בַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ לְעֵינָיו.
